, הרב אביעד סנדרס, אני מסכים עם הבעיתיות של שבת חילונית שאינה מחייבת כפי שעולה מדברך. אני כן חושב שפתרון ראוי לבעיה הוא הפתרון שאותו מציעה אמנת גביזון מדן לבעיית השבת החילונית, שאומרת באופן כללי- בילוי פתוח, מסחר- סגור. מצד שני, אני כן חושב שיש מקום מסוים לכפייה, במרחב הציבורי, כמו בחוק החמץ. אם מדינת ישראל רוצה ליצור ציביון מסוים ברשות הציבור בשבת, זכותה ואף חובתה לאכוף את החוק כך שיאפשר זאת. ראוי לציין, ששאלת הקניות בקניון היא שאלה מעט מורכבת יותר, שכן רבים רואים בקניות בקניון בתור בילוי. אם נסתכל על הסינימה סיטי לדוגמא, זה נראה מוזר שהקולנוע יהיה פתוח וכל החנויות יהיו סגורות, שכן שניהם שם מאותה סיבה, ושניהם פועלים בהקשר של בילוי.

השבת הנה מציאות מופלאה- אך בקבלתה ישנם שני שלבים שונים, הראשון הנו הכרה ערכית בכך שישנו יום שונה ומובדל מכל השבוע, שבת. השני הוא איך ממלאים יום זה בתוכן. בעוד ליהודי המחויב להלכה היום מלא בתוכן אלוקי, במחויבות הלכתית, לחילוני יום זה פתוח לחלוטין- כאן נמצאת בעייתה של החילוניות, היא לא מתאימה לכללים, היא לא מתאימה לאומה- אלא רק לבודדים, לחבורות של בודדים. כל ניסיון להגדיר לחילוני מה לעשות שבת מקורו יכול לנבוע אך ורק מתוך החוק- אך בניגוד להלכה זהו חוק אנושי שלא ראוי שיחקק, שהרי מי נתן רשות לאדם להורות לאדם מה לעשות עם ערכיו?